הגרעין ברמת השרון

כתבה מאת: מתניה צוקרמן

הגרעין התורני  ברמת השרון או בשמו הנוסף הגרעין החינוכי, מתגלה כלא חינוכי ולא תורני. אם עד לפני כחמש שנים הוותה רמת השרון כדוגמא ומופת לחיים תקינים ואף פורחים של דו קיום בלתי רגיל ויוצא דופן בין דתיים לחילוניים גאים, הרי שהתמונה ‘תודות’ למלחמות מיותרות של הגרעין התורני, או נכון יותר ראשיו ויועציו, משתנה במעט.

עבודה של עשרות שנים במרקם חיים עדין יורדת לטמיון?

רמת השרון ידועה באופיה ה’צפוני’, מעמד בינוני גבוה מאפיין את אוכלוסייתה האליטיסטית של תושבי המושבה לשעבר. רמת חיים גבוהה, שירותים עירוניים מן הטובים בישראל (אולי בעולם…) ומע’ חינוך המפרסמת חדשים לבקרים, סקרים מחמיאים. זו רמת השרון החילונית. במקביל, קיימת ‘רמת השרון של מעלה’ כפי שמוגדרת המושבה לשעבר בפי תושביה המסורתיים והדתיים.

במשך כשישים שנה נבנתה כאן גם קהילה דתית, שקטה, נעימה, מקבלת ומתקבלת. אולי תודות לדמותו המיוחדת כל כך של הרב הראשי,  רבי יעקב אדלשטיין, הפועל בעיר קרוב לששה עשורים. אם כי פעילותו אינה מאורגנת תחת שם מסויים הרי שאופיה המיוחד הנו השתקפות של דמותו של רב העיר. באופן קטן הרבה יותר וצעיר הרבה יותר פועל גם הרב בוטמן,  הרב של חב”ד  אשר מקיים פעילות בעיר המיוחדת הזו.

אבל עד כאן הציור נצבע  בצבעים פסטורליים ועדינים, הסגנון קלאסי, והאמן וירטואוז. עד שהגיעו החובבים. אוהדיהם המעטים בעיר יאמרו, דם חדש וצעיר, והמתנגדים יאמרו, זו בדיוק הבעיה. דם חדש, רותח וצעיר מן ההתנחלויות.

התהליך הנו הסטורי וקשור קשר אמיץ עם ההתפתחויות הפוליטיות ברמה הלאומית. למי שזוכר, אריק שרון, ראש ממשלתנו בדימוס החליט על החזרת שטחים ומימש את החלטת הממשלה האמיצה והשנויה במחלוקת, תושבים רבים מגוש קטיף והשומרון מצאו עצמם או ללא קורת גג או לכל הפחות מאויימים מן המהלך הבא של הפינוי (גירוש לדעה אחרת). כאן  נקצר את הסקירה ההיסטורית גיאוגרפית ונאמר שבנקודת מפנה זו, הגו כמה מרבני הציונות הדתית מהלך גאוני שנועד מצד אחת להעניק חיות מחודשת לרעיון הדתי לאומי שנגוז אל מול החזרת שטחים ובגידת המדינה בציבור שהחשיב את עצמו לציוני פאר אקסלאנס. הרעיון הגאוני היה ‘הגרעינים התורניים’. הגרעינים התורניים הוקמו כדי לתת את המענה המהיר הזה וכמו כן להיות זריקת הרגעה דחופה לרחשים מאוד מסוכנים של צעירים שמן הצד האחד בערה בהם האידאולוגיה כאבק שרפה בתרמיל נורה, ומן הצד השני פשוט מצאו עצמם חסרי מעש אידאולוגי אמיתי.

הרעיון היה אם לא להתנחל בארץ ישראל, בואו ונתנחל בלבבות. החזרה בתשובה או תנועת התשובה הדתית לאומית אשר תפעל מתוך הקהילה החילונית עצמה וכחלק ממנה. כך נולד גם הגרעין התורני, גרעין חינוכי ברמת השרון. ראשית זה החל בכמה משפחות דתיות לאומיות אשר נרתמו למשימה. והקהילה הזו, הלכה וגדלה. עד שהיום מונה עשרות משפחות, שלא היה להן כל קשר לרמת השרון והיום רשומים במשרד הפנים כאזרחי הרמה, וכמובן כבוחריה.

מעבר לכך פועל ברמת השרון מוסד לימודי (ישיבת הסדר) על כל המשתמע מכך המונה עשרות בחורים. כל בחור משלם על השהייה כאלף שקלים והישיבה הנה מקור אדיר לגיוס תרומות לפעילות הגרעין התורני ברמת השרון. דמויות קבליות כמו ‘החלבן’ ואחרים מובאים לעתים לישיבה למען הענק לה חסות תורנית מן הצד האחד ודמויות פוליטיות כמו השר הרשקוביץ, כדמות אקדמית פוליטית מן הצד האחר. ממקורות פנימיים בישיבה ידוע שלא מעט מן הבחורים היו מעורבים בפעילויות בלתי חוקיות של התנגדות לפינוי באופן אלים, עימותים עם כוחות הבטחון וכן תופעות סרבנות ואנטי ממסדיות.

אך לא רק עימותים כאלה, הגרעין התורני ברמת השרון, או עמותת הגרעין החינוכי בה, החלה את דרכה עם עימות חזיתי עם מי שהיה סגן ראש העירייה שמואל גרידי. שהוא שתמך ועזר לגרעין התורני בהגעתו לרמת השרון בתקווה שיהווה כח פוליטי נוסף למחנה המסורתי, דתי דתי לאומי. אך מסיבות שלא נרחיב אודותם, הפנה הגרעין עורף לשמואל גרידי וכאן נרשם העימות הראשון. העימות השני, והמסוכן והגדול מזה הראשון היה העימות בבית הספר אור השחר. שם טען הגרעין התורני שבית הספר ‘לא מספיק דתי’ וניהל מלחת ג’יהאד כנגד ועד ההורים וההנהלה לשינוי האופי הבית ספרי המקובל שם מזה שנים רבות. להלן קישור לכתבה דאז:

ומנטליות העימותים המשיכה עם העימות הידוע כל כך ברמת השרון סביב ישיבת ההסדר שהתמקמה לה בבנין בית כנסת ברח’ לכיש. שעד אז שימש כבית כנסת שקט בשכונה שקטנה והפך בן לילה למעוז ההתנחלויות ברמת השרון. מעוז ימני קיצוני בסביבה מתונה עד שמאלנית. להלן כתבה הממחישה את המאבק המר ברח’ לכיש.

אך כאן לא תמו המאבקים. גם מאבקים פנים דתיים לא נחסכו מן המרקם העדין הזה של דתיים חילוניים ודתיים ברמת השרון, הגרעין החינוכי, לדברי בן הקהילה הדתית הוותיקה ברמת השרון צבע לנו את הכיפה’, אם עד הגעתם לא שינה לאף אחד איזו כיפה יש לך על הראש, כולם היו בני הקהילה החמה של רמת השרון הדתית, הרי שהגרעין החל במשימתו להפריד כיפות. כך לדברי א.ה.  תושב ותיק ברמת השרון.

פעילות הגרעין התורני ברמת השרון , באופן יחסי ומוחלט לעשרות המשפחות שהגרעין התורני מונה, הנה אפסית. בפולדר שהוציא הגרעין התורני ברמת השרון מוצגות פעילויות ענפות של הפעלות לילדים עזרה לנזקקים, פעמוניות, ישיבת הסדר, שיעורי תורה ועוד.. בפועל הפעילות מינורית מאוד. רוב מוחלט של שיעורי התורה מאורגנים על ידי המועצה הדתית והרב הראשי.  הכוללים הם כולם בחסות אחרת לגמרי משל הגרעין התורני. בתי הכנסת באופן מסורתי מנוהלים על ידי תושבים מקומיים והישיבה כפי שאמרנו, הנה מקור לגיוס כספים מאסיבי מצד תושבים תמימים.

לדוגמא לכך ניתן להציץ באתר הגרעין החינוכי ברמת השרון, פעילות ‘חממיות’ המוצגת על ידי האתר הנה פעילות הממומנת על ידי העירייה, המפעילים הם משפחות הגרעין המתפרנסות ממנה לגמרי לא רע. עוד דוגמא: פעמונים, הנה עמותה ארצית ולא ממומנת כלל וכלל על ידי הגרעין. וכן הפעילות של תכנית ‘פנימה’ של החזרה בתשובה של סטודנטים ממומנת על ידי ארגון כלל ארצי שאינו קשור בשום קשר לגרעין, אלא משלב משכורות למפעילים המקומיים ומלגות לסטודנטים המסכימים לטעום מארון הספרים היהודי. גם פעילות הבר מצווה והבת מצווה ממומנת טבין ותקילין על ידי ההורים של ילדי בר המצווה. ולכן שואל אולי בפתח בית הכנסת ‘בית אל’ במורשה האזרח שרון ד. ‘להיכן כל הכסף שתרמתי הלך? מבדיקה שערכתי העמותה הזו הנה עורבא פרח…’

לסיכום, יתכן ותושבי רמת השרון יתעוררו לשחר אחר. לא עוד פלורליזם מפוכח, אלא גושים גושים של התנחלויות ימניות קיצוניות כאן בתוך סביבת המגורים הכל כך שלווה וכל כך פתוחה. וכן, כל כך עדינה הנקראת רמת השרון.

חומר למחשבה…

You must be logged in to post a comment.

Proudly using Dynamic Headers by Nicasio Design